המגדל

המגדל שב ומתגלה בעבודותיו של דניאלי ומשמש לו כסמלו האולטימטיבי של הקיבוץ. לדידו אין הבדל בין מגדל המים, המשמש לאגירה לימי מחסור, ובין מגדל השמירה של "חומה ומגדל", המשמש מקום תצפית ושמירה. שניהם ממוקמים בטבור הקיבוץ, ועל ראש שניהם מתנוססים הדגלים בימי חג ומועד. "כאשר אני משלב את המגדל ביצירתי האמנותית הוא מסמל עבורי את סך כל הקיבוץ", הוא אומר. בתערוכה שהציג דניאלי בשנת 1997 בגלריית הקיבוץ הופיע מגדל המים מוטה על צידו או מתעופף באוויר ושיקף את תחושותיו כלפי הקיבוץ המתפרק מערכיו. שנים מספר מאוחר יותר הוזמן דניאלי להתרשם מחללי התצוגה של סדנאות האמנים בירושלים, הממוקמים בחללים התחתונים של אצטדיון הכדורגל שם. המידות של החלל המרתפי אפשרו לו לממש את רעיונו להקים דגם של המגדל המקורי של חומה ומגדל, בקנה מידה של 1:1. יתר על כן, פעולת השחזור וההקמה נעשתה בעזרתם של פועלים זרים, פלסטינים ורומנים. הפעולה כולה לוותה בעשרות רישומים, הדפסים וקולאז'ים של דגם המגדל המקורי ותועדה בסרט וידאו.
מתוך: יניב שפירא, "דרכי היזכרות וזיכרון", רק אשר אבד לי - קנייני לעד: יובל דניאלי, אמן, ארכיונאי, עין-חרוד: משכן לאמנות ע"ש חיים אתר, 2009, עמ' 16

לצפייה בתיעוד המיצב לחץ כאן:
https://vimeo.com/859459182?share=copy